חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"פ 109/04

: | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
109-04
12.1.2004
בפני :
מרים נאור

- נגד -
:
סופיה קוציק
עו"ד איגור יוטקין 		:
מדינת ישראל
עו"ד תמר פרוש
החלטה

1.        לפני ערר על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (השופט ח' כבוב) מיום 23/10/03, בשתי בקשות שונות: ההחלטה הראשונה דנה בטענת העוררת כי יש לשחררה מהטעם שלא בוצעה בעניינה הקראה כראוי. ההחלטה השניה קבעה כי יש לעצור את העוררת עד תום ההליכים.

2.        העוררת מואשמת (ביחד עם אחרת) בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו בביצוע עבירות של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, סרסרות, החזקה וניהול מקום לשם זנות ועושק. עפ"י כתב האישום כלאה הנאשמת האחרת את המתלוננת, אותה קנה אדם אחר, לקחה ממנה את כספי האתנן שקיבלה, והעבירה אותו לאחר תמורת כספים שהיא קיבלה. אותה נאשמת גם הורתה למתלוננת עם מי לקיים יחסי מין, כיצד ומתי. כעבור תקופה הועברה המתלוננת לשליטת העוררת אשר שכרה אותה. העוררת היתה מקבלת את ההזמנות מהלקוחות ומקבלת את כספי האתנן תמורת ה"שירות". אישום נוסף כנגד העוררת מייחס לה את שכירתה של מתלוננת נוספת, כליאתה ו"ניהול" הזמנותיה תוך לקיחת כספי האתנן, למעט סכומים קטנים.

3.        לעניין טענת הפגם בהקראה: העבירות בהן מואשמת העוררת הן עבירות בהן קיימת חובת ייצוג. מסיבה שלא הובהרה עד תום הובאו העוררת והנאשמת האחרת להקראה 15 יום לאחר הגשת כתב האישום, כשהעוררת לא היתה מיוצגת. יום קודם פגשה אמנם העוררת את סניגורה, אך לא ידעה על מועד הדיון אליו הובאה. כתב האישום תורגם לנאשמות והוסבר להן, והן לא נדרשו להשיב לאישום. בתוך תקופת 30 הימים היה דיון, במעמד סניגורה של העוררת בהליכי מעצר, אך הוא מילא פיו מים. איני סבורה שנגרם לעוררת בנסיבות אלה עוות דין. אכן, ראוי לקיים את תחילת המשפט במעמד סניגור, והיה די והותר זמן לתקן את המעוות. ואולם איני סבורה שיש לאיין את הישיבה בה הוסבר כתב האישום ולקבוע כי אינה מהווה תחילת משפט. אין מקום, בשל כך בלבד שכתב האישום הוסבר בהעדר סניגור לשחרר את העוררת (ראו והשוו: בש"פ 1948/03 שילון נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2), 869; בש"פ 8584/00 מדינת ישראל נ' עליה (טרם פורסם)).

4.        לא בכדי השליך הסניגור יהבו על הטענה המשפטית האמורה. לגוף העניין אין ממש בערר. עיינתי בראיות שהוצגו לי ותמימת דעים אני עם הערכאה הראשונה כי קיימות ראיות לכאורה נגד העוררת. בצדק הורה בית המשפט על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים ולא מצא מקום לשחרורה לחלופת מעצר. היה גם מקום להבחנה בין העוררת לבין הנאשמת האחרת. בכל העניינים הללו נימוקי הערכאה הראשונה מקובלים עליי.

5.        הערר נדחה.

           ניתנה היום, י"ח בטבת תשס"ד (12.1.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>